הסופגנייה היא מוצר צריכה בסיסי ברוב הבתים בישראל בין סוף חודש כסלו לתחילת חודש טבת של הלוח השנה העברי. "מונייר", בתור קייטרינג חלבי, מתמחה במגשי אירוח ובפרט במגשי אירוח מתוקים, וביניהם סופגניות שמנמנות בטעמים ומילויים שונים. גם אנחנו אוהבים את הבצק המטוגן והנפלא הזה, ומרוב שאנחנו אוהבים אותו, בא לנו להגיש לכם כמה עובדות שאולי ידעתם ואולי לא לגבי הסופגנייה יהודית – אשת חיל מי ימצא!

ספוגה באהבה

הסופגנייה נקראת כך בפי כל כי היא סופגת שמן בטיגון – השורש ס.פ.ג – וכו'. אנחנו רואים זאת כסימן לעושר הטעמים שלה והאהבה שהיא מפזרת לכל עבר. היא מאוד אימהית ומרוב שהיא כל כך אוהבת לפנק, היא לפעמים קצת מגזימה. יש אנשים שאומרים שכדאי לאפות את הסופגנייה, אבל אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא ולא רוצים שהיא תשתנה בשום צורה.

 עדיף ללעוס לאט

לאן אתם ממהרים? אנחנו לא יודעים אם אתם מודעים לכך או לא, אבל על אוכל טוב צריך להתענג. אם אתם אוכלים סופגנייה בפחות מ-4 ביסים, כדאי שתאטו. אנחנו יודעים כמה זה טעים ומבינים ללבכם, ותאוות הבצקים מפעפעת למראה הסופגנייה העסיסית, ובכל זאת עדיף להתענג על כל ביס ולקחת את זה ברוגע. דיברנו עם הסופגנייה, והיא אמרה לנו שהיא אוהבת את זה רומנטי.

 סופגניות טעימות ומקוריות

אנחנו במונייר עושים סופגניות בטעמים מקוריים כמו קרם מלבי ומי ורדים וקרם חלווה ופיסטוקים, אך לא מזניחים גם את ריבת התות המסורתית. עם השנים הטעמים יוצאי הדופן והפחות שגרתיים צוברים תאוצה, אך הטעם המסורתי, שמזכיר את הילדות ואת המסורת, עדיין אהוב בקרב אנשים רבים. לא קל להתחרות עם ריבת התות ואבקת הסוכר, אבל אנחנו בהחלט ממליצים לנסות סופגניות שונות ולגוון בטעמים. אל חשש, סופגניית הריבה לא הולכת לשום מקום.

 הסופגנייה בעולם

הסופגנייה, בתור בצק מטוגן, נאכלת במדינות רבות בעולם בוריאציות שונות. בגרמניה נפוץ ה-"ברלינר", בארה"ב נפוץ ה-"דונאט", באיטליה נפוץ ה-"בומבולוני" ובל נשכח את ה-"ספינג'" הצפון אפריקני. אנשים אוהבים בצקים, אנשים אוהבים מתיקות, אנשים אוהבים מטוגן, וזה רק הגיוני לשלב בין השלושה.

 קצת תרבות

המינוח הלשוני המודרני של המאכל נכנס לשימוש רציף החל מסוף המאה ה-19, בהתבסס על המילה "סופגן", שהוזכרה מספר פעמים במשנה היהודית. חיים נחמן ביאליק השתמש בשיריו במילה "אספוג", אך יכולות הקופירייטינג שלו לא צלחו את מבחן הקהל והזמן, והמילה לא אומצה על ידי אחיו ואחיותיו היהודים. מי שאחראי במקום זאת על המינוח הנוכחי הוא דוד ילין, שהציע את המילה "סופגנית", שהתגלגלה עם הזמן ל-"סופגנייה". מקורה הקדום והראשוני של המילה הוא במילה היוונית "סופגן", שמשמעותה בעברית – ספוג.

אתם בטח כבר מפנטזים על אכילת סופגניות מופלאות בחג החנוכה הקרוב, אז כנסו לעמוד מהדורת חנוכה והזמינו עם "מונייר" ותקבלו מגשי אירוח לקייטרינג מלאים בסופגניות בטעמים שונים.